הנאשמים הורשעו, לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות
שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) +29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:" חוק העונשין") ו
קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. נאשם 1 הורשע, בנוסף,
בעבירות בנשק (החזקה ונשיאה), לפי סעיף 144(א) ו(ב) +29 לחוק העונשין.
א.
עובדות כתב אישום
בחודש פברואר 2012, קשרו שני הנאשמים קשר עם ניסן דדון (להלן: "ניסן") ואודי עמר (להלן: "אודי") לשדוד את סניף הבנק הבינלאומי הראשון ברח' האורן בחיפה (להלן:" הבנק").
במסגרת הקשר ולצורך קידומו, בתאריך 16.2.12 הצטיידו הנאשמים, ניסן ואודי באקדח, שהוא כלי נשק שסוגל לירות כדור או קלע, שבכוחם להמית אדם (להלן: "האקדח"), אותו החזיקו ונשאו ללא רשות על פי דין.
במסגרת הקשר ולשם קידומו, בשעה 8:45 או בסמוך לכך, הגיעו הנאשמים, ניסן ואודי לבנק כשהם נושאים את האקדח, במטרה לבצע שם שוד.
במסגרת הקשר ולצורך קידומו, המתינו נאשם 1 ברכב מסוג רנו קנגו שמספרו 33-473-29 ונאשם 2 ברכב מסוג הונדה שמספרו 48-831-68 (להלן: "הרכבים") בסמוך לבנק, על מנת למלט את ניסן ואודי לאחר השוד, עם שללם.
בהמשך לכך, במסגרת הקשר ולשם קידומו, נכנסו ניסן ואודי לבנק כשהם מסווים את פניהם, על מנת שלא יזוהו, כשאודי מחזיק אקדח בידו. באותה שעה היו בבנק מספר פקידים ולקוחות. אודי וניסן איימו על פקידי הבנק כי יירו בהם, בכוונה להפחידם ולמנוע את התנגדותם והורו לפקידים, באיומי אקדח לתת להם את הכסף שברשותם. כשאחד הפקידים ניסה להתנגד לשוד, ירה אודי שני כדורים סמוך למקום עמידתו של הפקיד.
לאחר מכן ניסן קפץ מעל לדלפק ונכנס למקום מושבם של הפקידים, ולאחר שדרש מאחד הפקידים לפתוח את מגירות הקופה, נטל מתוכן כ- 51,800 ש"ח, כשבכוונתו לשלול את הכסף שלילת קבע וללא הסכמת הבנק או הפקידים.
לאחר מכן, נמלטו ניסן ואודי יחד עם הנאשמים, עם שללם ועם האקדח, בשני הרכבים.
יודגש כי את נאשם 2 זיכיתי מעבירות בנשק שיוחסו לו, מחמת הספק.
ב.
ראיות לעונש.
לנאשם 1 יליד 1978, 2 הרשעות קודמות, האחת משנת 2000, בגין פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה ונגזרו עליו 3 חודשי מאסר, לריצוי בעבודות שירות ו- 10 חודשי מע"ת (ת.פ. (שלום חיפה) 2277/2000). השנייה משנת 2008, בגין הפרעת שוטר במילוי תפקידו, בגינה נזרו עליו 3 חודשי מע"ת (ת.פ. (שלום, חיפה) 16384-11-2008. ב-1977 נשפט בגין העדר משירות ונידון ל-4 חודשי מאסר ועוד 15 יום (עת/1).
לנאשם 2, יליד 1965, 10 הרשעות קודמות בעבירות אלימות ורכוש. 3 מההרשעות הן מהשנים 1981-1983, בגינן נשפט בביהמ"ש לנוער. ב-1985, נידון בביה"ד הצבאי ל- 3 חודשי מאסר, בגין גניבה. ב-1984 הורשע בעבירה של שבל"ר. ב-1986 הורשע בעבירות פריצה וגניבה. ב- 1995 הורשע בעבירות זיוף ושימוש במסמך מזויף. ב- 2001 נידון למאסר בפועל למשך 24 חודשים, בגין עבירה של החזקת סמים, שלא לצריכה עצמית וב- 2004 נגזר עליו חודש מאסר, בגין החזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית (עת/2).
ג.
טיעונים לעונש.
ב"כ המאשימה, בטיעוניו בכתב, עליהם הוסיף טיעונים בע"פ, עמד על חומרתן של העבירות, המתבטאת בפגיעה קשה בתחושת הביטחון של האזרחים ובפוטנציאל של פגיעה בנפש עקב השימוש באקדח. לדבריו, ההתייחסות המחמירה של המחוקק לעבירת השוד נלמדת מהעונש הכבד שנקבע לצידה- 20 שנות מאסר. ב"כ המאשימה עמד על נסיבות המקרה, המחייבות החמרה בענישה: תכנון מראש; היקף הסכום שנגנב; האימה והפחד שנגרמו לפקידים וללקוחות הבנק. לגבי נאשם 1, מתוספת החומרה הנובעת מהשימוש באקדח ומהיותו היוזם והרוח החיה בתכנון ובביצוע.
לטעמו של ב"כ המאשימה, העונשים שנגזרו על שותפיהם של הנאשמים - 6 שנות מאסר על ניסן ו- 6שנים וחצי על אודי, צריכים להוות נקודת מוצא בקביעת עונשם של הנאשמים שבפניי, אלא שבעניינם של האחרונים מתחייבת החמרה נוספת. בין השיקולים המטים לצד החומרה, מנה ב"כ המאשימה את העובדה שניסן ואודי הודו במיוחס להם והביעו חרטה, בניגוד לנאשמים ובגילם של הנאשמים (35; 48) לעומת גילם הצעיר של אודי וניסן (21-22).
ב"כ המאשימה הפנה לעונשים שנגזרו במקרים דומים
: ת.פ 11170-04-12, שם נגזרו על שני נאשמים שהורשעו בשוד בנק תוך שימוש באקדח, וגניבת 51,800 ש"ח, 8 שנות מאסר, מתוכן 6 שנים וחצי, לריצוי בפועל;
ע"פ 9038/08, 9050/08, שם אישר ביהמ"ש העליון את עונש המאסר למשך 10 שנים, שגזר ביהמ"ש המחוזי בת"א, על שני נאשמים שהורשעו בעבירות שוד מזוין בחבורה, עבירות בנשק
וגרימת חבלה חמורה; ע"פ 1410/10, שם דחה ביהמ"ש העליון ערעור על חומרת העונש - 8 שנות מאסר- שגזר ביהמ"ש המחוזי בחיפה, על נאשם שהורשע בעבירות ניסיון שוד, נשיאת נשק, הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט.
עוד ביקש ב"כ המאשימה להורות על חילוטו של רכב הקנגו, שנעשה בו שימוש במסגרת הקשר.
ב"כ נאשם 1, הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, שהוא נשוי ואב ל 4 ילדים, אותם הוא מגדל בדוחק. עברו של נאשם 1 אינו מכביד, הרשעותיו הן מהעבר הרחוק ומעולם לא ריצה עונש מאסר בפועל. לדידו של ב"כ נאשם 1, עונשו של הנאשם צריך להיות קל באופן משמעותי מזה של אודי וניסן, הן בשל העובדה שהשניים הם העבריינים העיקריים ששהו בבנק, הן בשל עברם המכביד יותר של השניים והן בשל העובדה שבנוסף לעבירת השוד הורשעו השניים גם בעבירות התפרצות.